מתי AI יצליח לג'נרט ריח?

ריח דיגיטלי - אחד הגבולות האחרונים שמפרידים בין וירטואלי לאמיתי ואיך זה אמור לשנות את חווית המשתמש...

בינה מלאכותית גנרטיבית חוללה מהפכה אדירה בעולם הדיגיטלי בשנתיים האחרונות: תמצות וניסוח טקסט מטקס, טקסט שהופך לתמונה, וידאו שנוצר מתוך הנחיות מילוליות, ואפילו יצירות מוזיקליות חדשות מתוך מאגרי נתונים קיימים. אך בעוד אנו מתפעלים מהיכולות האלו, תחום אחד נותר כמעט ללא מענה – הריח.

בניגוד לתמונה או וידאו, ריח הוא חוויה רב-ממדית, המשלבת מבנים כימיים מורכבים, תפיסה פיזיולוגית וסובייקטיביות רגשית. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שעדיין לא ניתן "להמיר" טקסט או תמונה לריח. ריח דורש יצירה פיזית של תרכובות כימיות המפעילות את חוש הריח האנושי, מה שמציב אתגר ייחודי עבור מערכות דיגיטליות.

עם זאת, ישנם צעדים ראשוניים, חברות כמו Osmo AI מפתחות טכנולוגיות המאפשרות לחוות ריחות בצורה דיגיטלית – מה שמכונה "טלפורטציית ריח". פיתוחים אלו ישנו בעתיד את עולם המיתוג (בערכת הבידול יהיו נוכחים: צבע, פונט, שפה ורבלית, שפה ויזואלית ובקלות גם ריח יחודי למותג). גם בעולמות הקמעונאות והחוויה הווירטואלית ימצאו פתרונות חדשניים, למשל בהדמיית ריח של בושם לפני רכישה או התנסות בניחוח של אוכל באפליקציות. בנוסף, מערכות "אף אלקטרוני" פורצות דרך ביכולת לנתח ולהבין מבנים כימיים של ריחות, ולהביא תועלות מהפכניות כמו אבחון רפואי חכם וניטור מתקדם בתחום החקלאות.

ואיך אפשר בלי קצת פילוסופיה שיווקית...
ייתכן שעד שלא נצליח לפענח את נושא הריח במלואו, תישמר הבחנה מסוימת בין "אמיתי" לווירטואלי. הריח, כ"חוש חסר" בעולם הדיגיטלי, מזכיר לנו את הגבול בין יצירתיות טכנולוגית לבין המציאות הפיזית. אם נצליח ליצור "ריח דיגיטלי", האם ייפרץ הגבול האחרון בין האדם למכונה?

ואם נוסיף רובד נוסף של חושים – מה לגבי טעם שגם הוא מושפע מהריח? האם ריח דיגיטלי יוביל גם ליצירת טעמים וירטואליים, שיהוו גשר לחוויות קולינריות דיגיטליות? ומה זה אומר על העולם העסקי ועל אסטרטגיה שיווקית? הרי הריח לא רק מעשיר את החוויה אלא גם מעורר רגשות קמאיים, מייצר זיכרונות, ובונה חיבור בלתי אמצעי בין מותגים ללקוחותיהם.